חברה לכולנו

חברה לכולנו

חברה לכולנו

זכויות האזרחים הערבים כמיעוט לאומי

ישראל היא מדינה דמוקרטית, מדינת העם היהודי ומדינת כל אזרחיה. מעמד כל אזרח ואזרחית ללא הבחנה על רקע לאום חייב להיות שווה. מלבד הבטחת שוויון מלא לכל אזרחי המדינה, ישראל תכיר במיעוט הערבי כמיעוט לאומי שלו זכויות קולקטיביות, ותאפשר לו לממש ולבטא את תרבותו הייחודית ולפעול בשפתו. התשובה היחידה לגל הגזענות הגואה היא שוויון זכויות מלא – אישיות וקולקטיביות.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • תיקון אפליית האזרחים הערבים ופיתוח תכנית רחבת היקף להעדפה מתקנת של האוכלוסייה הערבית בכל תחומי החיים.
  • שילוב פעיל ומתמשך של אזרחים ערביים במוסדות פוליטיים ומנהליים, והבטחת ייצוג הולם של ערבים במגזר הציבורי, על פי חוק שנחקק ביוזמת מרצ בשנת 2000.
  • מתן ביטוי מעשי למעמד השפה הערבית כשפה רשמית במדינה, במערכת החינוך, במרחב הציבורי, בשירותי הממשלה ובפרסומי הממשלה. הרחבת לימודי הערבית המדוברת בבתי הספר היסודיים ושינוי של אופן לימוד הערבית גם בחטיבות הביניים והתיכונים, בדגש על היכולת לנהל שיחה, על הכרת תרבות האחר ועל למידה ממורים ערבים.
  • לוח השנה הרשמי של המדינה יכלול גם חגים מוסלמים, נוצרים ודרוזים.
  • הקצאת משאבים ניכרת לעידוד ולהנכחה של התרבות הערבית הן בקרב הציבור הערבי והן בקרב הציבור בכלל.

מאבק בגזענות

בשנים האחרונות היינו עדים לעליה תלולה בגילויי גזענות, שנאת זרים ואפליה. לא ניתן עוד לדבר על עשבים שוטים בשולי החברה, מדובר בהתבטאויות של שרים וחברי כנסת, קריאות לפעולות גזעניות המושמעות על-ידי רבנים, אשר הביאו לאלימות ולמעשי לינץ’.  מרצ תמשיך לעמוד בראש המאבק נגד הגזענות בכנסת, בבתי המשפט וברחוב.

  • מרצ תפעל לביטול החוקים הגזעניים שהתקבלו בשנים האחרונות, המכונים חוק הנכבה, חוק החרם וחוק ועדות הקבלה.
  • מרצ תפעל נגד קבלת הצעות החוק הגזעניות, אשר הונחו על שולחן הכנסת בידי הממשלה וח”כים ממפלגות הימין דוגמת הצעת חוק הלאום, הצעת חוק להעדפת יוצאי צבא בתעסוקה, הצעת חוק להבחנה בין ערבים נוצרים למוסלמים ועוד, ותיאבק נגד הצעות חדשות, ברוח דומה, שוודאי יונחו על שולחן הכנסת הבאה.
  • מרצ תפעל להפעלת החוק בדבר עבירות שנאה כלפי כל ציבור או אדם מטעמים של דת, גזע, מוצא, מין, נטייה מינית וזהות מגדרית.
  • מרצ תפעל להרחבת הפעילות החינוכית נגד הגזענות בכל שכבות הציבור.
  • כחלק מהמאבק בגזענות מרצ תפעל לקידום תוכנית מקיפה במערכת החינוך כולה שתעסוק בחינוך לחיים משותפים ושוויון אזרחי, כולל הכרה של הנרטיבים הלאומיים השונים, תוך כדי הדגשת עיקרון האזרחות השוויונית והחיים המשותפים. על התוכנית לכלול גם מפגשים בין תלמידים יהודים וערבים על בסיס מתמשך.

תיקון האפליה

לאורך כל שנות המדינה הופלו אזרחי ישראל הערבים באופן עמוק ושיטתי בתחומים רבים. על המדינה לקחת אחריות על שנות האפליה ולתקן אותה. מרצ תפעל לתיקון האפליה, בין השאר בתחומים הבאים:

  • גיבוש תוכנית לביטול הפערים הכלכליים-חברתיים בין האזרחים היהודים לבין האזרחים הערבים. התוכנית תכלול, בין היתר, הקמת אזורי תעשייה ביישובים הערביים, או הפיכת אזורים קיימים למשותפים; חלוקה מחדש של נכסים מניבי ארנונה בין רשויות ערביות ויהודיות סמוכות, הצבת יעדים ברורים לקידום תעסוקת אקדמאים ערבים ולמיגור תופעת הפרישה המוקדמת של גברים ערבים משוק התעסוקה.
  • זירוז אישור תכניות מתאר בישובים ערבים והרחבתם על מנת לאפשר היתרי בנייה ופתרונות דיור, כולל הרחבת שטחי השיפוט של היישובים הערביים.
  • הרחבה משמעותית של שיווק קרקעות מדינה בחכירה (בגבול 1967), לפיתוח ובנייה ביישובים הערביים, על-ידי הסרת החסמים הגורמים לאי-השוויון העמוק בהקצאת משאב הקרקע בין יהודים לערבים; לרבות ביטול האמנה בין מדינת ישראל וקק”ל, והכפפת התנהלות קק”ל ושיווק קרקעותיה בהתאם לעקרונות של שוויון אזרחי.
  • גיבוש תוכנית לצמצום משמעותי של מספר האזרחים הערבים בישראל המתגוררים במקרקעין שאינם רשומים על שמם, שתכלול, בין היתר, את הסדרת רישום הזכויות בקרקע, הגברת מודעות הציבור להליך רישום המקרקעין ופישוט וקיצור של התהליך והפחתת עליות הרישום.
  • הוזלת מחיר הדיור על-ידי הכללת הישובים הערביים באשכולות 1-4 בתוכנית סיוע ממשלתית ייחודית, שתכלול הפחתת המיסוי על הקרקע והגדלת היצע הקרקע למגורים, סיוע בעלויות הפיתוח ובמשכנתאות ועידוד בניית דיור ציבורי לנזקקים, במיוחד ביישובים העירוניים.
  • מציאת פתרון שלם וצודק לדירות שנבנו ללא היתר ואספקת תשתית תכנונית ראויה ופתרונות דיור חוקיים, שלו היו קיימים לא היתה מתפתחת בנייה ללא היתר בהיקף הנוכחי.
  • הבטחת ייצוג של הרשויות המקומיות הערביות בוועדות במועצות התכנון המחוזיות והארציות.
  • מתן ייצוג הולם לאנשי מקצוע ערבים בתפקידי מפתח במשרד השיכון, ברשות מקרקעי ישראל ובוועדות הבנייה והתכנון. שיתוף נציגי הציבור הערבי בהתוויית תוכנית מקיפה לפתרון מצוקת הדיור והקרקעות.
  • חיזוק השלטון המקומי הערבי על-ידי הקצאת משאבים שוויוניים ומתן כלים ניהוליים לראשי הרשויות המקומיות. יש להימנע מפירוק רשויות והחלפתן בוועדות קרואות, וביישובים בהם פועלות ועדות קרואות לסיים את כהונתן ולהכריז על בחירות בכדי להבטיח דמוקרטיה מקומית והשתתפות התושבים בבחירת נציגיהם.
  • ביטול ועדות התכנון המרחביות והקניית זכות לוועדות תכנון מקומיות ברשויות הערביות.
  • שדרוג ישובים ערבים גדולים למעמד של עיר ודאגה לתכנון אורבני ואזורי בהתאם.
  • הנגשת היישובים הערביים על ידי חיבורם במערכת כבישים ותחבורה סדירה, ביניהם ומהם ואליהם.
  • הגברת המעורבות של אזרחים ערבים בייזום ובפיתוח השקעות עסקיות וכלכליות, והקמת אזורי תעשייה מיוחדים הסמוכים למרכזי האוכלוסייה על מנת לעודד הקמת חברות ומפעלים שיגבירו את התעסוקה ואת רמות ההכנסה והארנונה למועצות המקומיות הערביות.
  • עידוד תיירות ליישובים הערביים.
  • הכרה בישובים הערבים הלא-מוכרים, והבטחת אספקת שירותים לישובים אלה באופן שוויוני וצודק, הכרה והסדרה של שכונות בלתי מוכרות בערים המעורבות (דוגמת לוד ורמלה), הרחבת תחומי השיפוט של הישובים הערביים ומציאת פתרונות למצוקת הדיור, תוך ביטול חוקי ההפקעה וההליכים המפלים ערבים לרעה בסוגיות הקרקע והדיור. קרקעות שהופקעו ולא נוצלו יוחזרו לבעליהן.
  • ביטול “חוק פראוור”, מציאת הסדר מידי והוגן לבעיית הישובים הלא-מוכרים ולסוגיית קרקרעות הבדואים, בשיתוף תושבי הכפרים בנגב, והקפאת צווי ההריסה של בתים בישובים אלו עד למציאת פתרון מוסכם.
  • החזרת עקורי איקרית ובירעם לכפריהם.
  • העברת הווקף המוסלמי לידיים מוסלמיות.

שוויון לקבוצות מודרות ומוחלשות. שוויון למזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה”מ לשעבר

במהלך תולדות המדינה סבלו קבוצות חברתיות מסוימות – מזרחים יוצאי מדינות ערב והאיסלאם, יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה”מ לשעבר, מצורות שונות של הדרה וקיפוח, הן מצד המדינה, הן מצד רבדים שונים בחברה הישראלית. בידול גיאוגרפי, אי שוויון בנגישות למשאבים, אפליה בהקצאת משאבים, יישוב כפוי בפריפריה, הפנייה למסלולי חינוך וקריירה נבדלים, דיכוי תרבותי, וביטויים סמויים וגלויים של גזענות. חברה ראויה איננה יכולה לקבל המשך מצב זה, ועל המדינה לפעול לתקן את עוולות העבר וההווה. לשם כך מתחייב שינוי רדיקלי של מדיניות בכל התחומים:

  • חלוקה צודקת של משאבים, כולל קרקע מדינה בדרך של חכירה למטרות דיור.
  • השקעה נבדלת במערכת החינוך היסודית והתיכונית שמטרתה לשים קץ לקיומם של מסלולים מקבילים, שאחד מייעד את תלמידיו לאקדמיה, והשני לעיסוקים מיעוטי השכלה (low- skilled).
  • הנגשת לימודי ההשכלה הגבוהה בכל הרמות, כך שספסלי האקדמיה ישקפו את הפסיפס הסוציו-אקונומי, האתני והתרבותי של החברה הישראלית.
  • הליכי חקיקה שיבטיחו ייצוג שוויוני לכל התרבויות ולכל חלקי החברה הישראלית במרחב הציבורי, ובמיוחד בתקשורת. קידום השקעה שיוונית וחלוקת תקציבים הוגנת של מוסדות התרבות והאמנות הציבוריים בישראל, כך שייתנו ביטוי למגוון ולשוני של הקהילות והקבוצות השונות בישראל.
  • צעדים של אפליה מתקנת שמטרתם איוש שוויוני של משרות מדינה בכל הדרגות.
  • שינוי תכניות הלימודים כך שייצגו בצורה שוויונית את ההיסטוריה והתרבות של כל הקבוצות בישראל.
  • הקמת מרכזי מורשת מקומיים ואתניים שיאפשרו שימור והעברה של מורשות שונות בתוך היהדות, ותיעוד החוויות הקולקטיביות בתהליכי הקליטה והעלייה
  • הגברת מודעות לזכויות בקרב עולים, ובפרט זכויותיהם כעובדים
  • הקמת ועדה שתבחן חלוקה מחודשת של הקרקעות בישראל עבור קבוצות שנשלחו לפריפריה בתהליך קליטתם (בפרט אם הדבר נעשה בכפייה)
  • מלחמה בגזענות כלפי קבוצות אלו ובפרט זו הממוסדת במערכת החינוך ובדרכים נוספות.

שוויון מגדרי

מרצ מחויבת למאבק להשגת שוויון מלא בין נשים לגברים. בכל הבעיות המרכזיות שעל סדר היום הלאומי נדרשת התייחסות להיבט המגדרי.

מרצ תעמיד את חיזוק השוויון המגדרי בעדיפות עליונה, מתוך תפיסה של צדק חברתי וחשיבות הייצוג של מגוון קבוצות בחברה ואמונה כי השתתפותן המלאה של נשים בכל תחום ובכל זירה, ציבורית או פרטית, היא חיונית לקיומה של מדינה דמוקרטית מתוקנת וחופשית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

הבטחת ייצוג:

  • הבטחת ייצוגן של נשים מכל חלקי החברה בישראל וממגוון אוכלוסיות בגופים ציבוריים ובמוקדי קבלת החלטות, לרבות בצוותי משא ומתן מדיניים.
  • קידום חוק שמחייב ייצוג נשים ברשימת המועמדים לכנסת של כל המפלגות.
  • מיגור כל צורה של הדרה או אפליית נשים באשר היא.
  • קידום נשים ערביות ונשים ממגוון אוכלוסיות בכל התחומים: בהשכלה, בשוק העבודה, בהשתתפות בפעילות ציבורית ופוליטית.
  • פרסום ויישום מלא של דו”ח שגב על “השילוב הראוי” של נשים בצה”ל ומניעת הדרת נשים בצבא.
  • פיתוח ואימוץ תוכנית רחבת היקף להכללת נשים בנושאים הקשורים לשלום וביטחון, בהתאם להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם.

תעסוקה וכלכלה:

  • העלאת שכר ב’מקצועות נשיים’, מקצועות השירות: אחיות, סייעות, גננות, מורות, עובדות סוציאליות, עצירת הפרטה של מקצועות אלו והחזרת הפעלתם במסגרת ציבורית, באחריות המדינה.
  • עידוד תעסוקת נשים ומתן הכשרות מקצועיות בדגש רב גילאי, כולל לנשים באמצע החיים, מכל קבוצות האוכלוסייה.
  • שינוי השיעור שיורד מגמלה בשל הכנסה ועבודה, שינוי התכנים של “מהי הכנסה” בביטוח לאומי.
  • הסרת מידת הפגיעה בנשים שמקבלות גמלה על מזונות בשל הכנסה מעבודה.
  • הרחבת מערכת מעונות היום לגיל הרך, כולל במקומות עבודה, ויישום חוק יום לימודים ארוך על מנת לאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבודה במשרה מלאה.
  • מימון הוצאות לטיפול בילדים עד גיל 8 למשפחות עובדות.
  • מרצ תפעל לקידום חופשת לידה לאבות, במקביל לזו של האם ולא במקום.
  • מרצ מתנגדת להעלאת גיל הפרישה הרשמי, ובפרט להעלאת גיל הפרישה לנשים בלבד. העלאת גיל הפרישה תפגע בנשים אשר נפלטות משוק העבודה בגיל צעיר יותר מגברים, וכל דחייה נוספת בזכאותן לפנסיה דנה אותן לשנים נוספות של מחסור.

 

 

דיני משפחה

  • הבטחת שוויון בנישואים וגירושים על-ידי הנהגת נישואים וגרושים אזרחיים והחלת דין אחד לגבר ולאישה בכל הערכאות השיפוטיות ולכל דבר ועניין: שוויון במעשה הנישואים, בתקופת הנישואים ובהתרתם. מפלגת מרצ תפעל לתיקון אי השוויון המובנה בדיני המשפחה בישראל.
  • הבטחת חזקת הגיל הרך ומניעת יישום מסקנות ועדת שניט, כל עוד לא הושג השוויון הרצוי בדיני המשפחה בישראל, וכל עוד דינים אלה מפלים לרעה נשים.
  • אכיפת החוק האוסר ריבוי נשים.
  • אכיפת החוק המגביל את גיל הנישואים.

אלימות נגד נשים

  • המשך המאבק באלימות כלפי נשים בדרכים מגוונות כולל חינוך, חינוך מבוגרים ואמצעים מונעים
  • יש להגביר את המאבק נגד רצח נשים ולהכיר בהם כפשע שנאה על רקע מגדרי.
  • יש לתקצב מרכזי סיוע, מקלטים לנשים מוכות וטיפול בגברים אלימים.
  • דיור ציבורי לנשים שיצאו ממקלטים לנשים מוכות.
  • המשך המאבק בתופעת הזנות, סחר בנשים, וניצול מיני של נשים, ותקצוב משמעותי למניעת צריכת זנות בקרב גברים.
  • המשך קידום החקיקה להפללת לקוחות זנות.
  • ביטול ההתיישנות על עבירות מין במשפחה.
  • העברת חוק פיצוי ושיקום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
  • הקמת מרכזים לנפגעי תקיפה מינית בכל חדרי המיון בבתי-חולים ברחבי הארץ ותקצוב טיפולים פסיכולוגיים לנפגעות אלימות ותקיפה מינית.
  • הקמת מחלקות לעבירות מין בבתי המשפט.
  • שימוש בטוח במרחב הציבורי והשמשת המרחב הציבורי לנגיש לנשים כגון תאורה בכל שעות היממה, אבטחה של חניונים תת קרקעיים, ועוד.
  • אכיפה של תקנות האוסרות הכנסת נשק הביתה לעובדים באבטחה ושירותי הבטחון.
  • הכשרת צוותי חינוך,  צוותים רפואיים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטריים לאיתור, זיהוי, טיפול ושיקום נפגעות אלימות.
  • הכשרה מיוחדת לצוותים במערכת אכיפת החוק – משטרה, פרקליטות, ושופטים, לטיפול במקרים של נשים נפגעות אלימות.
  • תוכנית הכשרה לצוותי הוראה וסדנאות לכל הגילאים מותאם גילאית בנושא שוויון מגדרי, מיניות בריאה,  ומניעת אלימות מינית חובה.
  • חקיקה שתבטיח את שלומן של נשים בעת הפגנות והגנה מפני אלימות מגדרית מצד גורמי משטרה.

שונות:

  • הנגשת תחבורה ציבורית לנשים בכלל ולנשים ערביות בפרט.
  • הנגשת השפה בטפסים רשמיים, בשלטים ובמודעות המוצבים במקומות ציבוריים כך שיהיו בלשון זכר ובלשון נקבה.
  • קידום נשים בספורט ותקצוב הולם של ספורט נשים.
  • הקמת גוף חיצוני במוסדות אקדמיים שיחקור תלונות על הטרדות מיניות במוסדות.

זכויות קהילות הלהטב”ק– לסביות, הומואים, טרנסג’נדרים, ביסקסואלים וקווירים

מחויבותה של מרצ לקהילות הלהטב”ק היא איתנה, עקבית ורבת שנים. מרצ נאבקת להכרה בהומואים, לסביות, ביסקסואלים, טרנסג’נדרים וקווירים, כפרטים, כתאים משפחתיים וכקהילות,  בהיותם אזרחים ואזרחיות שווי זכויות ומעמד.

מרצ מכירה בכך שנטייה מינית וזהות מינית, על מגוון צורותיהן וביטוייהן, הן חלק בלתי נפרד מזהותם של כל איש ואישה. אפליה בגין נטייה מינית או שונות מגדרית או ביטוייהן, מהווה  פגיעה יסודית בזכות האדם לפרטיות ולחירות אישית.

מרצ מכירה בזכותו של כל אדם לקבוע בעצמו את זהותו/ה המגדרית ואת דרך הביטוי של זהות זו ללא קשר למינו הביולוגי.

מרצ מחויבת לזכות להורות ומשפחה של זוגות בני אותו המין ומקדמת את זכויות המשפחות הגאות כבר שנים רבות.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • מיגור האלימות, ההסתה ופשעי השנאה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר. קידום חקיקה שתכלול נטייה מינית וזהות מגדר בין העילות המאפשרות העמדה לדין על הסתה לגזענות.
  • תיקון חוק הפרשנות: הוספת הגדרה של נטייה מינית וזהות מגדר לכל חוק העוסק באפליה.
  • השוואת מעמד נפגעי פשעי שנאה למעמד נפגעי פעולות איבה מבחינת תמלוגים ותשלומים.
  • קידום החינוך לסובלנות במערכת החינוך והכנסת תכנים להטב”קיים לתכנית הלימודים. יש לעדכן את אמצעי ההסברה והחינוך לרבות בתכניות החינוך המיני, כדי לפתוח ערוצי תקשורת אל הנוער המתלבט מחד, ולעודד קבלת האחר והשונה בקרב כלל התלמידים מאידך.
  • עדכון המערכת הביורוקרטית כך בכל טופס בו מצופה מהילד למלא את שם הוריו, תינתן האפשרות לסמן את מגוון ההורות הגאה.
  • עדכון התכנים החינוכיים כך שיכילו דוגמאות לתאי המשפחה החדשים.
  • מאבק נגד כל נסיון של רשות מקומית להפלות לרעה, עניינית ותקציבית, את קהילות הלהטב”ק או להצר את צעדיהן, בקידום תרבותן וזהותן, כולל קיום מצעדי גאווה בערי ישראל ובהן עיר הבירה, ירושלים.
  • הפסקת המדיניות המפלה של מגן דוד אדום כנגד הומואים וטרנסג’נדרים בעניין תרומות דם, ושינוי מדיניות זו כך שיתאפשר למי שמקפיד לקיים מין מוגן לממש את זכותו לתרום דם.
  • הקצאת משאבים להרחבת התמיכה והסיוע לטרנסג’נדרים בהתמודדותם עם תהליכי שינוי מגדרי, לרבות מימון טיפולים שאינם במסגרת ניתוחים מלאים לשינוי מין.
  • הקצאת משאבים למסגרות תמיכה נפשית וחברתית לטרנסג’נדרים,
  • הכשרת אנשי מקצוע בכל תחום בסוגיות מגדר וזהות באמצעות חקיקה ובמסגרת המדיניות הממשלתית.
  • קידום חקיקה שתאסור אפליה על רקע זהות מגדר וביטויה, במטרה להגן על טרנסג’נדרים, ובמיוחד על מי שחיים בזהות המגדר אליה הם חשים שייכים, אך טרם שינו את רישום מינם במסמכיהם ועל כן חשופים לפגיעה ולקיפוח. יש לשנות את מדיניות משרד הפנים ברישום המין, הפוגעת בטרנסג’נדרים רבים, כך שיתאפשר שינוי סעיף המין במסמכיו של אדם החי בזהות מגדר התואמת את רגשותיו, ללא קשר אם עבר ניתוח, אם לאו.
  • תקצוב מוסדות וגופים אשר מציעים פתרונות דיור לנוער שנזרק מהבית כתוצאה מזהותו המגדרית, ובפרט לנוער בעל זהות טרנסג’נדרית אשר אינו יכול לקבל מענה במסגרות קיימות.
  • הכרה של המדינה בזוגיות של בני אותו המין בכל תחומי החיים והחלת כל הזכויות הנתונות לזוגות הטרוסקסואליים.
  • כינון נישואים אזרחיים בישראל ובכללם נישואים של בני זוג מאותו המין.
  • הכרה בזוגיות של בני זוג מאותו המין בכל חוק העוסק במיסוד זוגיות.
  • מרצ תתנגד לכל הצעת חוק שיש בה פגיעה במעמדם של בני זוג מאותו מין.
  • הכללת בני זוג מאותו מין בסמכותו של בית המשפט למשפחה.
  • הכרה חוקית מלאה בזכותם של לסביות והומואים להקים תא משפחתי, וקידום חקיקה שתאפשר אימוץ ילדים מישראל ומחו”ל, הן על-ידי בני זוג מאותו המין, והן על-ידי יחידים.
  • קידום הצעת חוק להסדר פונדקאות שיאזן בין רצונם וזכותם הבסיסית להורות של זוגות הומואים לבין זכותן של נשים על גופן ושמירה על אוכלוסיות נשים מוחלשות מפני הניצול שהרחבת מוסד הפונדקאות עלולה ליצור.
  • קידום חקיקה המתבססת על הנחיית היועמ”ש, שתכיר בהורים הלא ביולוגיים כהורים בצו הצהרתי בלבד וללא צורך באימוץ.
  • תמיכה כספית של המדינה בהסדרי האימוץ והפונדקאות, כך שהזכות להורות לא תהיה פתוחה לעשירים בלבד.
  • הסדרת נתיב ייעודי בקופות החולים ובמערכת הבריאות הציבורית עבור נשים חד מיניות המבקשות להרות, נפרד מנתיב טיפולי הפוריות לנשים המתקשות להרות.

זכויות אזרחים ותיקים

מעמדם של האזרחים הוותיקים נשחק בשנים האחרונות באופן מדאיג.

האזרחים הוותיקים הם  בעלי זכויות וביכולתם לתרום תרומה משמעותית לחברה. מרצ רואה חשיבות ייחודית בהבטחת זכותם של האזרחים הוותיקים לקיום בכבוד ובהבטחת מעמדם וחוסנם הכלכלי, על מנת שיוכלו לתפקד באופן מקסימלי בקהילה בה הם חיים ולמצות את שנות הגמלאות.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • העלאת קצבאות הזקנה האוניברסאליות והצמדתן לשכר המינימום, תוך הטלת מיסוי מלא על הקצבה.
  • בהעדר רפורמה במנגנון המיסוי – יובטח כי השלמת הכנסתם של קשיש או קשישה, שאין להם הכנסה אחרת, תביא להכנסה בגובה שכר המינימום ליחיד.
  • הבטחת פנסיה לכל עובד ועובדת.
  • הרחבת רכיבי השכר הרלבנטיים לצורך חישוב הפנסיה, על מנת למנוע ירידה דרסטית ברמת החיים עם הפרישה לגמלאות.
  • חקיקת חוק פנסיה ממלכתי.
  • הצמדת הגמלאות הפנסיוניות לשכר הממוצע במשק למניעת שחיקתן לאורך זמן.
  • הטמעת חשיבה מגדרית בחוקי פנסיה על-ידי חקיקה שתכלול הורדת דמי ניהול, ביטחון לחיסכון, החזרת הכסף לקופות ציבוריות. כמו כן, הנגשת תכנים פנסיוניים לאוכלוסיות רחבות.
  • ביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הוותיקות, המהווים מס נוסף ולא מוצדק על הגמלאים.
  • יש למצוא פתרון מידי לבעיות של עולים גמלאים שהגיעו ארצה מבוגרים ועד שהגיעו לגיל הפרישה לגמלאות לא הספיקו לצבור ותק מינימאלי של שנות עבודה שיאפשרו קצבת גמלאות נאותה.

לשם כך יש:

  • להגדיל את קצבת הגמלאות שמקבלים עם הגעה לגיל הגמלאות עד ל 25% משכר הממוצע במשק.
  • להפוך את המדינה לערב רב של תכניות חסכון פנסיוני.
  • לחזור לתכנית הצבירה המואצת עבור עולים שהגיעו לארץ בגיל מבוגר (3.5% מהשכר בשנה).
  • להחשיב באופן יחסי את ותק העבודה בארצות המוצא לשם קבלת קצבת הזקנה.
  • להעניק לאלה שצברו קצבה יחסית נמוכה (2000 – 2500 ₪ בחודש) הטבות, הדומות לאזרחים שמקבלים תוספת סוציאלית למשכורת.
  • נסיעה בתחבורה ציבורית חינם לאזרחים ותיקים.
  • ביטול האפליה בקבלת שירותי בריאות מטעמי גיל.
  • מתן אפשרות ללקיחת “משכנתא הפוכה” בערבות מדינה, שתאפשר לאזרחים ותיקים להמשיך לחיות בבתיהם ולקבל סכום חודשי קבוע שיסייע בחיי היום-יום.
  • חקיקת חוק פיקוח על עסקאות דיור מוגן, שימנע ניצול של אזרחים ותיקים ויחיל על החברות העוסקות בכך חובת דיווח למבקר המדינה.
  • עידוד הקמת בתי דיור מוגן באמצעות הקצאת קרקע ייעודית, העדפת התקשרות עם התארגנויות עצמאיות בבעלות קשישים לבניית דיור מוגן והטלת חובה על קבלנים להקצות 25% מן הדירות בבתי דיור מוגן במחיר ההולם קריטריונים של דיור בר-השגה.
  • הגדלת שעות הטיפול הסיעודי המגיעות לאדם בביתו והרחבת הזכאות לטיפול כזה, כך שגם בעלי מוגבלות יוכלו להמשיך לחיות בתוך הקהילה.
  • אינטגרציה ותאום במערך השרותים לאוכלוסייה הקשישה, הן ברמת המדיניות, הן ברמת הספקת השרות בקהילה. רצף שרותים שיאפשר התאמת השרות לפרט ומעבר נוח בין השרותים.
  • הבטחת רמת שרותים אחידה בכל הארץ, תוך הקפדה על שוויון בנגישות ובאיכות השרותים, עם דגש על הפריפריה הגיאוגרפית ועל אוכלוסיות מודרות ומוחלשות: ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברה”מ לשעבר.
  • פיתוח בכל רחבי הארץ תוכניות של ערים בריאות וידידותיות לגיל הזהב. הנגשת השטחים הציבוריים המרחב העירוני כך שכל אדם ירגיש בהם בטוח..
  • פיתוח דרכים שיאפשרו לנשות ואנשי גיל הזהב מעורבות פעילה בייצוב חייהם.
  • העמקת דרכי האיתור, החשיפה הדווח והטיפול על הסובלים מהתעמרות והזנחה.
  • יישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם תופעת האלצהיימר.

זכויות ניצולי שואה

ניצולי שואה רבים חיים בישראל בתת תנאים. האנשים הללו, ששרדו את הגיהנום, מתמודדים בזקנתם עם מחסור ועוני. זוהי חרפה שמעידה יותר מכל על מצבנו כחברה. מרצ תפעל לחקיקת חוק זכויות ניצולי השואה, אשר יבטיח זכויות לכל ניצול, אשר שהה על אדמת גרמניה או מי משותפיה, או על שטחי ברה”מ שנכבשו על ידי הנאצים,  בתקופת מלחמת העולם השנייה.

זכויות אנשים עם מוגבלות

זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתלב באופן מלא בחיי החברה, ואין להסתפק בצעדים שמטרתם להיטיב עמם או להקל עליהם בבידודם.

יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אשר נחקק ביוזמת מרצ, מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך למתן זכויות יסוד לאנשים עם מוגבלות. הפעילות הענפה בכנסת ה- 18 בנושא מימוש הזכות לנגישות, שיפרה את מצבם של אנשים עם מוגבלות, אולם הדרך ליצירת שוויון וזכויות מלאות עדין ארוכה. מרצ מחויבת להמשך המאבק, ולהקצאת כל המשאבים הדרושים ליישום מלא של החוק.

  • במסגרת הזכויות החברתיות, תפעל מרצ להתאמת חוקי מדינת ישראל להוראותיהן של האמנות הבינ”ל עליהן חתמה ואותן אישררה:
  • מרצ תפעל לקידום זכויותיהם של ילדים ואנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, באופן שיהלום את האמנה הבינ”ל לזכויות אנשים עם מוגבלויות.
  • בין היתר, תפעל מרצ למניעת חקיקה סקטוריאלית ומפלה; לחקיקת הפרקים הנותרים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות;; לתיקונם של חוקים מיושנים שאינם עומדים בהלימה עם האמנה הבינ”ל ועם חוק שוויון זכויות.
  • מרצ תפעל להחלת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות על כלל משרדי הממשלה והרשויות השלטוניות, ובכלל זה משרד החינוך ומשרד הביטחון.
  • המשפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים עומדות בפני אתגרים נפשיים, כספיים וטכנים מיוחדים. מרצ תפעל לחקיקת חוק זכויות משפחות של אנשים עם צרכים מיוחדים במהירות האפשרית.
  • מרצ תפעל לקידום להנגשת מערכת החינוך לכלל הילדים ותקדם חקיקת זכויות לילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך באופן שיקדם את הכלתם המכובדת בקהילת הילדים בישראל.
  • חקיקת חוק שיקום לאנשים עם מוגבלות והקמת רשות שיקום לאומית.
  • הבטחת אכיפה אפקטיבית של החוק כך שתימנע כל אפליה בתעסוקה ותובטח נגישות במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית לבעלי מוגבלויות.
  • העלאת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום.
  • העלאת קצבאות השירותים המיוחדים לגובה שיאפשר העסקה הוגנת של עובד סיעוד.
  • חקיקת פרק בנושא דיור בקהילה, סיוע אישי וחינוך, בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
  • מרצ תפעל לצמצום עד למינימום של הוסטלים מרובי דיירים ותתמוך במעבר לדיור נתמך בקהילה, על מגוון אפשרויותיו השונות, בהתאם לצרכי האדם הזכאי לסיוע ותמיכה
  • שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל, בהתאם לרצון הוריהם, ותקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך), באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.
  • הקצאת משאבים להשוואת רמת השירותים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
  • יישום הרפורמה בבריאות הנפש כך שיובטח טיפול זמין והולם בתוך הקהילה.
  • הוצאת הועדות הרפואיות מידי הביטוח הלאומי בהתאם להמלצות ועדת גולדברג והחלת רפורמה במבנה הוועדות כך שתובטח זכותו של הנכה ליחס הולם ולנציגות מטעמו בוועדה.
  • השוואת הזכויות בתחום הבריאות בין נכי צה”ל, נכי תאונות עבודה ונכים בכלל.
  • קידום הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאנשים עם מוגבלויות באמצעות השקעה ממשלתית בהתאמות פיזיות וחושיות של כל מוסדות הלימוד האקדמיים, קידום תכניות לעידוד לימודים אקדמיים של אנשים עם מוגבלויות והגדלת התגמולים שניתנים למעסיקים של עובדים עם מוגבלות.
  • החלת חוק עידוד השקעות הון על מפעלים שלמעלה ממחצית מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות, וקביעת הטבות במיסוי למעסיקים המעסיקים מעל 10% אנשים עם מוגבלות.
  • צמצום משמעותי של העסקת עובדים בדרך של “מפעלים מוגנים” והעברת ה”מפעלים המוגנים” למסלול של קביעת שכר מינימום מותאם.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>