חינוך

חינוך

חינוך

מערכת החינוך היא המשאב החשוב ביותר לכינונה של חברה דמוקרטית, שוויונית ומצליחה.

מערכת החינוך היא דרך להעצים את יכולת האזרחים להיות שותפים פעילים בעיצוב דמות החברה ואת יכולתם  לבקר את הקיים ולתרום לתיקון דרכיה ולשגשוגה.

בכוחה של מערכת החינוך להעניק לתלמידיה כישורים ומיומנויות הנדרשים לתפקוד ראוי בחברה מתקדמת ופורצת דרך, לחזק מגמות דמוקרטיות ולהוביל ערכים של סולידריות חברתית. במקום לעשות זאת, המערכת עוסקת באומדנים ומדדים, שגם אותם היא צולחת בקושי רב, ובסיורים ב”אתרי מורשת” בשטחים הכבושים.

הרפורמות עליהן הכריזו בבתי הספר היסודיים והתיכוניים לא מיטיבות במיוחד עם המורים. שכרם נשאר עדיין נמוך, הם עובדים ללא תנאים סבירים בבתי הספר, הכיתות מתפקעות מתלמידים, ובחינות הבגרות הן חזות הכול.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:·

  • חקיקת חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים. כל ילד בישראל יהיה זכאי לחינוך חינם מגיל שלושה חודשים ועד לסיום בית ספר תיכון. זאת בכפוף להתאמת המבנים, הגדלת הצוות והקטנת הנורמה בגילאי 3-4 ל-25 ילדים על 3 אנשי צוות.
  • הקטנת מספר התלמידים בכיתה.
  • תופסק גביית תשלומי הורים במערכת החינוך הציבורית.
  • החלת מדיניות של השקעה דיפרנציאלית לטובת ישובים ולאוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית, והכלכלית- חברתית, ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה”מ לשעבר, חרדים, במטרה לצמצם פערים ולחתור לחברה צודקת ושוויונית יותר.
  • מרצ שואפת למערכת חינוך שמייצגת בתכניה את המגוון התרבותי וההיסטורי העשיר של החברה הישראלית על כל חלקיה. יש לפעול לתיקון הייצוג החסר והמוטה של ההיסטוריה והתרבות של מזרחים, יוצאי ברה”מ, יוצאי אתיופיה, ופלסטינים אזרחי ישראל בתכניות הלימודים בספרות, בהיסטוריה, באזרחות ובתחומים נוספים.
  • מרצ שואפת להביא את בתי הספר התיכוניים בישראל לאיכות הוראה וחינוך המעניקה לכל תלמידה ותלמיד הזדמנות אמיתית למצות את הפונטנציאל הגלום בהם, ולהכשיר אותם להשכלה גבוהה וללימודים נוספים בכל מסלול שייבחרו. הכשרה איכותית למסלולים מקצועיים חשובה לדחיפת הכלכלה והתעשייה הישראלית קדימה, אולם מקומה אינו בחינוך העל-יסודי. יש לפעול לביטול פרקטיקות של הסללה לחינוך המקצועי/טכנולוגי, הפוגעות קשות בסיכוי ההשתכרות והמוביליות החברתית, במיוחד אלו של תלמידים ותלמידות תושבי הפריפריה, מזרחים, ערבים יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה”מ לשעבר.
  • החלת יום לימודים ארוך במהלכו יהנו כל תלמידי ישראל ארוחת צהריים חמה, איכותית ומזינה והטמעת כללי תזונה נכונה ובריאה.
  • קידום הערכה חלופית בבתי הספר [פורטפוליו, עבודות גמר, עבודת אמנות, עבודות חקר ועוד] .
  • עידוד חדשנות חינוכית שעיקרה שימוש בכלים טכנולוגיים להשבחת תהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר.
  • הקמת ספריות להשאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר בארץ.
  • הנגשת החינוך הכללי לילדים עם צרכים מיוחדים באופן שיאפשר הכלתם המלאה בו בכבוד ותוך אפשרות למיצוי יכולותיהם, וזאת בהתאם לרצון הילד ורצון הוריו ובעזרת תקצוב סל סיוע אישי הולם ההולך אחר הילד (ולא אחר המסגרת), ונקבע באופן דיפרנציאלי בהתאם צרכי התלמיד.
  • מתן סיוע לתלמידים עם לקויות למידה אשר יקנה להם כלים להתגבר עליהם.
  • הנחלת ערכי השוויון המגדרי בתוכניות הלימוד החל מהגיל הרך ועד השכבות הבוגרות.
  • תקצוב, תמרוץ ועידוד תכניות לימוד של חינוך מיני ומניעת אלימות מינית.
  • הקפדה על דימוי הנשים בספרי הלימוד.
  • עידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה.
  • בתי הספר יפעלו כבתי חינוך ויעודדו את התלמידים לצריכת תרבות ואמנות כחלק מפיתוח טעמם האסתטי של הילדים ועידודם להיות בעלי חשיבה גלובלית ובעלי ראייה ורגישות אוניברסלית.
  • יושם דגש על חינוך לנקודת מבט סביבתית ולחיי קיימות. מרצ תפעל להכנסת חינוך להכשרה כללית רחבה, למעורבות בחברה ופעילות דמוקרטית, חינוך להתנדבות בקהילה וללקיחת אחריות בנושאים גלובליים.
  • קביעת בית הספר כמקום בו מתבצעת פעילות רפואה מונעת לכל תלמידי ישראל.
  • שילוב כיתות דו לשוניות ובתי ספר דו לשוניים במערכת החינוך הממלכתית.

 

גיל הרך

השקעה בחינוך בגיל הרך הינה השקעה חיונית וחשובה בעתיד החברה הישראלית, שתשואתה כדאית גם לפיתוח הכלכלה העתידית, גם לצמצום פערים וגם לחסכון הוצאות מדינה עתידיות על בריאות, רווחה וחינוך. יתרה מכך, זוהי חובתנו כלפי הפעוטות והילדים וזוהי זכותם עפ”י האמנה הבינ”ל לטובת הילד. אשר על כן, יש לפעול לשיפור התנאים הקיימים בגנים ולהסדרה ממשלתית של תחום הצהרונים בישראל.

  • מרצ תפעל להפיכת גני הילדים בישראל למסגרת חינוכית ציבורית אחידה ואיכותית לגיל הרך, הנותנת מענים רגשיים, פיזיולוגיים, חינוכיים, התפתחותיים וחברתיים.
  • מרצ תקדם בחקיקה את הקטנת כמות הילדים בגנים והתאמת היחס בין ילדים לאנשי צוות וכמות מקסימלית לגן, בהתאם לתקנים מקצועיים בינ”ל. יודגש, כי מרצ תפעל להוספת אשת/איש צוות נוסף/ת לצוות הגן, מתוך הבנה כי הוספת איש הצוות נועדה להוות מענה דחוף וראשוני בלבד לבעיית הצפיפות בגנים. הפתרון הראוי והתמידי הינו הפחתת מספר הילדים בכל כיתת גן, בהתאם לסטנדרטים המקצועיים.
  • מרצ תקדם בחקיקה תקינת תנאי סף לעבודה בגני ילדים, הכוללת, בין היתר, הכשרה מקצועית רלוונטית, ליווי מקצועי לצוות והשתלמויות מקצועיות.
  • מרצ גם תפעל להעסקה ישירה של כל אנשי הצוות בגן תחת משרד החינוך בתנאי תעסוקה הוגנים.
  • מרצ תפעל להתאמת מבנים פיזית לצרכים הפיזיים והחינוכיים של הילדים, ובכלל זה מקום יעודי למנוחת צהריים.
  • מרצ תקדם מדיניות לפיה מסגרות הצהרונים יפעלו תחת פיקוח ממשלתי ועם סטנדרטים ראויים ביחס לתכני הלימודים, הכשרת הצוות ותנאי העסקתו ואיכות ההזנה לילדים.

צהרונים

  • מרצ תקדם חקיקה אשר תקבע סטנדרטים לניהול צהרונים, ובכלל זה: כמות אנשי צוות ותנאי סף להעסקתם, תכנים, מבנה סדר היום, תזונה בריאה ונכונה, עלויות ועוד.
  • מרצ תפעל לתיקון חקיקה שיחייב פיקוח של משרד החינוך על הפעלתם של הצהרונים, על הכשרת אנשי הצוות, על התכנים המועברים בהם, על תזונת הילדים ועל התשלום.
  • מרצ תפעל לקדם תקינת סף לאנשי הצוות העובדים בצהרונים, קבלת הכשרות רלוונטיות וליווי מקצועי, וכן לתנאי העסקה הוגנים ושוויוניים, שלא במסגרת עבודה קבלנית.
  • מרצ תקדם פיקוח ואכיפת קריטריונים על ההזנה בצהרונים וכן תקדם תוכנית אשר תלמד את הילדים כבר בגיל צעיר זה על אורח חיים בריא ותזונה נכונה.

תקצוב מערכת החינוך

שיעור ההוצאה הפרטית לחינוך בישראל הוא מן הגבוהים בקרב מדיניות הOECD. הואיל והחינוך הוא אחד המשתנים המשפיעים ביותר על יכולת ההשתכרות ועל רווחתו הכלכלית של הפרט יש לחתור ליצירת שוויון הזדמנויות חינוכי על ידי ביטול היתרונות שיש למעמדות המבוססים או למגזרים מועדפים.

לאור נתונים החושפים את הפערים העצומים בין השכבות החברתיות המבוססות למוחלשות בכל הנוגע להזדמנויות חינוכיות (אי-שוויון בתנאים ובמשאבים) ובהישגים הלימודיים (התוצאות הלימודיות), ולאור הפערים הבלתי מתקבלים על הדעת בין שיעורי המימון של בתי ספר יהודים וערבים, בעיקר לטובת החינוך הממלכתי הדתי, יש לייצר מתכונת הקצאת משאבים שקופה שתבטיח כי כל הילדים יהנו מהזדמנויות חינוכיות שוות, וכי כל עוד קיימים פערים, תופעל מדיניות של העדפה מתקנת כלפי האוכלוסיות המוחלשות והמודרות.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • תכנון מקיף להחלת הרפורמה בחינוך. בצד ההוצאות הכספיות הנוספות, יש לבצע בדיקה היכן ניתן לייעל את עבודת משרד החינוך והשירותים הניתנים על ידו.
  • משרד החינוך יהיה הגורם האחראי היחיד לכלל מרכיבי החינוך, תוך שיתוף בקבלת ההחלטות של כל הקבוצות שמרכיבות את החברה הישראלית הרב-תרבותית, כולל בינוי ואחזקת המבנים. יש לשפר את המצב הפיסי בבתי הספר ולאפשר סביבת לימודים המתאימה לשהיית תלמידים ביום לימודים ארוך.
  • הפניית תקציבים מתאימים לשיפור המצב הפיסי של מוסדות החינוך בישובי הפריפריה, בישובים הערביים וביישובי הבדואים בנגב.
  • תקצוב מוסדות החינוך באופן דיפרנציאלי עם מקדם הפוך לרמתו הסוציו-אקונומית של כל יישוב.
  • לא יתאפשר גיוס כספים ממקורות שאינם המדינה, עליה מוטלת האחריות הבלעדית לתקצוב מלא של בתי הספר.
  • ייזום חקיקה שמטרתה להמריץ את מערכת החינוך הערבית על-ידי מתן משאבים מיוחדים לבניית מערך חינוכי מגיל 3 ועד תיכון. מערך זה יעודד משפחות לשלוח את ילדיהן למוסדות חינוך, יעודד נשים לצאת לשוק העבודה, ויתגבר את שירותי החינוך הניתנים היום במגזר הערבי המופלה לרעה ביחס למגזר היהודי.

המחנכים

איכות מערכת החינוך תלויה באיכות מוריה, בסופו של דבר, היא נקבעת בכיתה ומושפעת במידה רבה מדמות ורמת הידיעות של המחנך או המחנכת.

תהליך ההפרטה השקט במערכת החינוך בישראל הביא לכך שב- 60% מבתי הספר יש מורים המועסקים באמצעות עמותות או מעסיקי קבלן, כשאף גוף אינו בודק את רמת הכשרתם ותנאי העסקתם.

יש לשפר באופן ניכר את מעמד המורה בישראל, ולבצע כל שינוי מערכתי בחינוך בשיתוף ובהתייעצות עם המורים.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • העלאת שכר המורים באופן משמעותי, כולל השכר לשעת הוראה.
  • הפיכת ההוראה והחינוך למקצועות מועדפים, על מנת לעודד את כניסתם של אנשים מוכשרים ובעלי יכולות למערכת.
  • סבסוד מחצית משכר הלימוד לסטודנטים להוראה.
  • קבלה ללימודי הוראה של מועמדים בעלי יכולות גבוהות וכישורים מתאימים, ופיתוח אישיותי ומקצועי של הסטודנטים הן בתחומי התרבות וההשכלה והן במישור הפדגוגי.
  • העלאת רמת ההשכלה של המורים ועידוד המורים לרכוש תואר שני.
  • הפסקת פעילותן של עמותות, גופים עסקיים וארגוני מיקור חוץ, המעסיקים מורים בתנאים מחפירים, ללא הכשרה מתאימה וללא זכויות הדומות לחבריהם בחדר המורים.
  • הבטחת היותו/ה של מנהל/ת בית הספר דמות חינוכית- אוטונומית האחראית על התחום הפדגוגי בלבד.
  • העלאת שכר מנהלי בתי הספר ומוסדות החינוך ב-50% על מנת לעודד מורים להתקדם לתפקידי מפתח וניהול.

חינוך בלתי פורמלי

החינוך הבלתי פורמלי משלים את מערכת החינוך הפורמלית ומעניק לבני הנוער כישורים חברתיים וערכיים הכרחיים. תנועות הנוער הן חוד החנית של החינוך הבלתי פורמלי, שכן בנוסף להענקת כישורי חיים, הן ממלאות תפקיד חשוב בחינוך הנוער לעשייה ציבורית ומעורבות ערכית פעילה.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הבטחת פעילותן של תנועות הנוער על-ידי הכפלת תקציבן והשבת התקציב למתנדבים לשנת שירות.
  • הצגה ותקצוב של תוכנית חירום לאיתור וטיפול בבני נוער אשר נשרו ממערכת החינוך, תוך ניסיון לפתח מסגרות חלופיות שיאפשרו מתן השכלה וכישורי חיים לנערים הנושרים.

מערכת ההשכלה הגבוהה

ההיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל רצופה בהישגים מרשימים המציבים את ישראל במקום גבוה בהשוואה למרכזי מדע וידע בעולם. השחיקה בתקצוב המוסדות להשכלה גבוהה מעלה חשש ממשי להדרדרות קשה של המערכת, אשר כבר היום ניכרים בה סימני המחסור הכספי בדמותן של ספריות בלתי מעודכנות, מעבדות ישנות ובעיקר בצמצום ניכר של סגל ההוראה הבכיר.

חיזוק ההשכלה הגבוהה כהשקעה עתידית של מדינת ישראל מחייב הגדלה משמעותית של תקציביה. ראשית, יש להשיב למערכת ההשכלה הגבוהה את כל התקציבים שקוצצו בעשור האבוד. כמו כן, יש לקבוע מנגנון עדכון קבוע להגדלת תקציבי ההשכלה הגבוהה ולהבטיח את השבתם של התקנים שקוצצו לסגל בכל המוסדות להשכלה גבוהה.

תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה צריך להיעשות ברמה הלאומית, תוך הגדלת מספרן של המכללות הציבוריות וחיזוקן, חיזוק האוניברסיטאות והקשחת התנאים להקמת מוסדות השכלה גבוהה פרטיים.

נגישות להשכלה גבוהה

הרחבת המעגל האקדמי היא צורך חברתי-לאומי ואישי כאחד.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הפחתת שכר הלימוד עד להעמדתו על סכום סמלי, של דמי רצינות בלבד. לא יונהג שכר לימוד דיפרנציאלי בין חוגים שונים.
  • הפעלת תכניות והקצאת משאבים הולמים למוסדות החינוך באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות מוחלשות – ערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי בריה”מ לשעבר – כדי לאפשר נגישות ולעודד שוויון בהשכלה הגבוהה.
  • הרחבת רשת המכינות הקדם-אקדמיות ובחינת הקמתן בישובים פריפריאליים.
  • ביטול שכר הלימוד במכינות הקדם אקדמיות.
  • העדפה מתקנת בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות לאוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה, ביניהן פלסטינאים אזרחי ישראל, והצעת מנגנוני השוואת יכולות בנוסח של מכינות קדם-אקדמיות.
  • פתיחת המערכת למעבר סטודנטים ממכללות לאוניברסיטאות ולהיפך.
  • הגדלת ייצוג הנשים, הערבים, מזרחים, יוצאי אתיופיה ויוצאי ברה”מ לשעבר בסגל האקדמי.
  • מתן אפשרות ללימודים אקדמאים בכל התחומים החל מגיל 18.
  • פתיחת קורסים בשפה הערבית במסגרת האוניברסיטאות והמכללות ומתן אפשרות להגשת עבודות בערבית, בתיאום עם המרצה. בשלב הראשון מהלך כזה יחייב גם סבסוד תלמידי מחקר ערבים כדי שיוכלו להשתלב במערך עוזרי ההוראה.
  • הכרה בתשלומי שכר הדירה של סטודנטים כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
  • הבטחת היצע מספק של דיור במעונות בשכר דירה נמוך.
  • פתיחת הקמפוסים לציבור הרחב, כך שיוכל להשתתף בשיעורים כמאזין חופשי ולהשתמש בספריות האקדמיות ללא תשלום או בתשלום סמלי בלבד.
  • הקמת גוף חיצוני במוסדות אקדמיים שיחקור תלונות על הטרדות מיניות במוסדות.
  • קידום נשים באקדמיה.

 סגל ההוראה

סגל ההוראה הוא הבסיס להצלחת המוסדות להשכלה גבוהה.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הפסקת ההעסקה הפוגענית של “מורים מן החוץ”, העברתם למסלול העסקה קבוע וקליטתם במסגרת הסגל הבכיר, בהתאם להסכם שנחתם עם ארגוני הסגל הזוטר.
  • העסקת חברי הסגל הזוטר רק בהתאם לתנאי ההסכמים הקיבוציים.
  • הגדלת המלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים, במיוחד בתחומי הרוח והחברה, לשם עידוד הישארותם בארץ.

חופש אקדמי

בשנים האחרונות מותקפים חוגים ומחלקות באוניברסיטאות מסיבות פוליטיות ובלי קשר להתנהלותם האקדמית. כדי להבטיח את המשך קידומה ומצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, יש להגן על החופש האקדמי. את ניהול האוניברסיטאות, מינוי ראשי המערכת האקדמית והמחקרית, התוויית מדיניות הפיתוח האקדמי וחלוקת התקציבים יש להפקיד רק בידי המדענים והחוקרים.

יש להבטיח חופש אקדמי בשני מישורים:

  1. 1. חופש אקדמי אישי – המאפשר לכל חבר וחברת סגל אקדמי לקבוע את כיווני מחקריו או מחקריה ותכני ההוראה ללא התערבות חיצונית וללא חשש למעמדו.
  2. 2. חופש אקדמי מוסדי – המעניק לכל מוסד אקדמי את הזכות המלאה לקבוע את סדר היום האקדמי שלו ואת דרכי ניהולו, ומגן עליו מפני התערבות חיצונית ממשלתית או אחרת.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הבטחת מעמדה העצמאי של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) וביסוס מעמדה, עצמאותה וסמכויותיה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת).
  • החזרת ניהול האוניברסיטאות לידי הקהילה האקדמית וביסוס הניהול האקדמי על דיון פתוח ורחב ככל האפשר בהשתתפות כל חברי הקהילה – מרצים, סטודנטים וסגל מנהלי.

חופש ביטוי

האוניברסיטאות הן הבסיס לחדשנות, לחשיבה עצמאית ולפלורליזם. עליהן לאפשר החלפת רעיונות חופשית, התארגנויות על בסיס נושאים שונים וחופש ביטוי לסטודנטים ולאנשי הסגל.

בשנים האחרונות מוסדות אקדמיים הרשו לעצמם לפגוע קשות בחופש הביטוי של סטודנטים ושל מרצים ואף הביאו למעצרם של סטודנטים, אשר ביקשו להביע את מחאתם.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • חופש ביטוי וחופש התארגנות פוליטית בכל קמפוס המאושר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.
  • חופש לפעילות פוליטית באופן שגרתי ובמיקומים מרכזיים בקמפוסים.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>