זכויות האדם

זכויות האדם

ההכרה בזכויות אדם מבוססת על ריבונות האדם באשר הוא אדם ועל האמונה בשוויון המהותי בין כל בני האדם. תפישה זו מושתתת על המודעות לסבלו של הזולת, חותרת לשילוב בין חירות אישית וסולידריות חברתית, וחורגת מההשקפה השמרנית של זכויות כדרישה לאי-התערבות מצד המדינה.

תפישת זכויות אדם זו מושתתת על מספר רבדים התלויים זה בזה ויש לראותם כמכלול:

  1. זכויות יסוד של האדם, כגון חופש הדעת והמצפון, חופש הדת וחופש מדת, חרות, חופש התנועה, הזכות לכבוד והזכות לשלמות הגוף.
  2. זכויות אזרחיות, כגון הזכות השווה להשתתפות פוליטית, הזכות להתאגדות והזכות לבחור ולהיבחר, חופש הביטוי, זכות השביתה, הזכות למשפט הוגן והזכות להתארגנות פוליטית.
  3. זכויות קולקטיביות, כגון הזכות לשמירה על השפה והמסורת התרבותית (כל עוד מסורות אלו אינן פוגעות בזכויות המוגנות ברבדים הקודמים).
  4. זכויות חברתיות, כגון הזכות לקיום ופרנסה, הזכות לדיור, הזכות לחינוך והזכות לשירותי בריאות, וכן זכויותיהן של כל הקבוצות המרכיבות את פסיפס החברה הישראלית, עם דגש לתקן את הדרתן וקיפוחן של מזרחים, יוצאי אתיופיה, יוצאי ברה”מ לשעבר, פלסטינאים אזרחי ישראל, נשים, להט”ב, גמלאים, ואנשים עם מוגבלות.
  5. הזכות לצדק סביבתי, הכולל בתוכו הזכות למים ולאוויר נקיים, לשטחים פתוחים, תכנון מקיים, והזכות של הדורות הבאים.

הכיבוש המתמשך בשטחים פוגע פגיעה אנושה בזכויות האדם הללו, וסיומו הוא תנאי הכרחי להבטחת זכויות האדם בישראל.

מרצ תפעל להפסקת ההבחנה בין אזרח למי שאינו אזרח בכל הנוגע לשמירה על זכויות האדם. מרצ תמשיך לפעול להגנה על זכויות האדם בשטחים, להבטחת חופש התנועה בשטחים, להסרת המצור על עזה, להסרת מחסומים ולהפסקת מדיניות החיסולים, וכן לאכיפה נמרצת של החוק על מתנחלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.

כמו כן, מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • הרחבת הזכויות המוגנות בחוק הישראלי בהתאם למגילת זכויות האדם של האו”ם.
  • חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות שיכלול את הזכות לבריאות, לחינוך, לדיור ולקיום בכבוד, להתאגדות ולשביתה.
  • חקיקת חוק יסוד חופש הביטוי וההפגנה.
  • עיגון אמנת ז’נבה הרביעית בחוק הישראלי.
  • הקצאת משאבים להפעלת החוק, שנחקק ביוזמת מרצ, האוסר על סחר בבני-אדם.
  • ביטול ההכרזה על מצב החירום בישראל, אשר עומדת בתוקפה כבר 61 שנים.
  • ביטול תקנות-ההגנה המנדטוריות לשעת-חירום והחלפתן בחוק ישראלי, שישמור על איזון נאות בין זכויות האדם לבין צרכי הביטחון ויבטיח בקרה שיפוטית על כל שימוש בתקנות אלה.
  • קבלת מידע במסגרת חוק חופש המידע גם מגופים ביטחוניים.
  • חקיקת חוק אזרחות חדש, בנפרד מחוק השבות, אשר יסדיר את התנאים והמבחנים לקבלת אזרחות, לרבות מתן אזרחות לילידי הארץ אשר הוריהם אינם אזרחים.

 

זכויות הילד

זכויות הילד מצריכות התייחסות מיוחדת. בהתאם לאמנה הבינ”ל לזכויות הילד, תפעל מרצ לקידום זכויותיהם של קטינים בישראל, הן בחקיקה חדשה והן בהמשך קידום החקיקה בדבר הנציבות לזכויות הילד.
נקודת המוצא של האמנה רואה בילד יצור אוטונומי הנושא בזכויות ובחובות. הזכויות נתונות לכל הילדים באשר הם ילדים ובאשר הם בני אדם, ואין הענקתן לילדים מותנית בכך שיהיו אזרחים, תושבים או בעלי כל סטטוס אחר. במובן זה כל הזכויות הנתונות לילדים באמנה הינן זכויות אדם. יחד עם זאת, חלק מן הזכויות הינן יחודיות לילדים, ובהן הזכות לקשר עם ההורים, הזכות להתפתחות והזכות לחינוך.

מרצ תפעל לקידום בחקיקה של ארבעת העקרונות המרכזיים באמנה: עיקרון השוויון, עיקרון טובת הילד ,עיקרון החיים, ההישרדות וההתפתחות, עיקרון השתתפות ילדים בהחלטות הנוגעות לחייהם.

זכויות קולקטיביות

החברה הישראלית מאגדת בתוכה לאומים, עדות, דתות ותרבויות שונות. במציאות הרב תרבותית הישראלית חייבת להתפתח דינמיקה המושתתת על יצירת שיווי משקל חדש בין אחידות לבין שונות, כשזו אינה נתפסת כמאיימת וכקוראת תיגר אלא דווקא כמחזקת ומעשירה את צביון החברה.  כך ייהנו הקהילות והתרבויות השונות בחברה הישראלית מחופש רב יותר לעצב את ענייניהן.

  • חינוך: כל אחת מהקבוצות התרבותיות החיות במדינה תוכל לקיים מערכת חינוך נפרדת עבור ילדיה. הקבוצות השונות יגיעו להסכמה על לימודי ליבה משותפים שיכללו ערכים של סובלנות וכבוד כלפי חבריהן של הקבוצות התרבותיות האחרות. על כל אחת ממערכות החינוך ללמד אודות התרבויות של הקבוצות האחרות. במקביל, יוכלו הורים לשלוח את ילדיהם גם לבתי ספר מעורבים, שבהם ילמדו יחדיו ילדים המשתייכים לקבוצות תרבותיות שונות.
  • נישואים וגירושים: כל אדם יהיה רשאי לבחור באופציה של נישואים וגירושים אזרחיים. המדינה תאפשר לחבריהן וחברותיהן של קבוצות תרבותיות שונות לבחור להתקשר ולהיפרד על פי אמות מידה משלהן לנישואים ולגירושים, ובלבד שיישמרו ערכי כבוד האדם.
  • שפה: הקבוצות התרבותיות יוכלו לנהל את חייהן בשפתן. המדינה, שמכירה בשפה הערבית כאחת משתי השפות הרשמיות, תרחיב באופן ניכר את השימוש בה ובכלל זה בשילוט במוסדות ובדרכים, ותרחיב את הוראת השפה הערבית במוסדות חינוך בהם שפת הלימוד היא עברית.
  • תרבות: כל קבוצה תוכל לנהל את חיי התרבות שלה על פי ערכיה והעדפותיה, כל עוד אין פגיעה בזכויות נשים ובזכויות אדם בכלל. כל קבוצה תוכל לטפח את מורשתה התרבותית ללא הפרעה ותהיה זכאית לתמיכה ציבורית.

הקמת נציבות זכויות אדם

יש להקים בישראל נציבות זכויות אדם שתתריע על הפרת זכויות ותהווה כתובת לפניות הציבור בנושא. הנציבות תהיה גוף עצמאי, עם סמכויות אכיפה ברורות ותקציב ראוי שייקבע על-ידי הכנסת, אליה היא תגיש את דיווחיה.

בראשית שנות ה -90 התחייבה ישראל יחד עם מדינות רבות אחרות בעולם להקים מוסד כזה, אך טרם עשתה כן.

תפקידיה המרכזיים של הנציבות הם:

  • להתריע על הפרת זכויות אדם
  • להגיש לכנסת דו”ח שנתי על מצב זכויות האדם בישראל
  • להוות כתובת למי שזכויותיו הופרו
  • לאתר הפרת זכויות, במיוחד במגזרים בהם קיים קיפוח
  • לעקוב אחר חקיקה העלולה לפגוע בזכויות אדם

לעודד הרחבת החקיקה המגנה על זכויות אדם תוך התייחסות לחקיקה מרחיבת זכויות בעולם

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>